טכניקת פילאטיס נקראת על שמו של ג'וזף פילאטיס שפיתח את השיטה בשנת 1914.
בילדותו הוא היה רזה וחולני, סבל מאסטמה, דלקת פרקים ורככת ראומטית.
הוא סבל מהצקות ילדים, והיה חלש מידי וללא יכולת להגן על עצמו. מתוך המצוקה, התחיל ג'וזף פילאטיס מסע לפיתוח אימון גופני ואורח החיים המשלב בריאות ואיזון נפשי.
הוא למד סוגי אימון שונים כמו איגרוף, צלילה, סקי, יוגה, תורת הזן, ועוד תורות אימון נוקשות.
בגיל 14 הייתה נקודת מפנה, וגופו התחזק עד כדי שהיווה מודל דוגמנות לאיורי אנטומיה.
במלחמת העולם הראשונה שימש כאח סיעודי במחנות אסירים, שם לימד את השוהים במחנה האבקות והגנה עצמית. כך תכנן ופיתח את "שיטת הפילאטיס".
בגיל 45 פגש את קלרה אשתו, שהייתה אחות, ויחד הם פתחו את מכון הפילאטיס הראשון בניו יורק.
ג'וזף פילאטיס נפטר בשנת 1967 בגיל 87.
שיטת פילאטיס משלבת הרמוניה גוף- נפש ותודעה. אימון פילאטיס הוא אימון רגוע אשר מטרתו חיזוק השריר וליבת הגוף. בשיטה זו לומדים לשלוט באופן מקסימאלי בגוף ע"י תרגול, נשימה, ומודעות. השיטה מתייחסת לגוף כמכלול. מטרת האימונים היא חיזוק והארכת השרירים, עוזרת לשפר את שיווי המשקל, קואורדינציה ולשפר את ביצוע התנועות היומיומיות.
עיקר העבודה היא מציאת האיזון בשרירים השונים.